יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

מבצע פ'/ אובדן הבושה


בהיסטוריה של עמים גדולים- גדולים לא רק בכמות, אלא גם ברמתם- מלחמות אזרחים היו מהמומנטים הגדולים והנשגבים ביותר בהיסטוריה שלהם... כנגד כנופיות הבנדיטים השורצות ברחובותינו, מדוע אין לנו את הכוח להעמיד פלוגות של אנשים שישברו להם את העצמות? פשוט מאוד“. ישעיהו ליבוביץ'



שאלה טובה מאד שואל הפרופ' ליבוביץ'. אולי מפני שבזמן שכנופיות הבנדיטים הלכו והשתכללו, הלכנו אנחנו והתעייפנו. "תג מחיר" כבר אינו רק שם נרדף לפעילות כנופיות ההיטלר יוגנד בשטחים, אלא מדיניות ממשלה. מפלגות הבנדיטים יחדיו מגיעות למספרים מפחידים, אבל אנחנו עדיין עייפים.


2012

למעלה, בית משפחת סמשנה, למטה משמאל אריה קינג מגיש את
פרוטוקול ביהמ"ש, למטה מימין אדון סמשנה מקבל את הפרוטוקול
השבוע הצטרפתי לאריה קינג, פעיל ימין, מספר ארבע ברשימת עוצמה לישראל, לסיור בשייח ג'ראח, שמעון הצדיק לשיטתו. על הפרק חלוקת צו פינוי למשפחת סמאשנה, וטענות כנגד ראש הממשלה שלטענתו אינו מאשר לו בנייה בשכונה. הימים ימי בחירות. קינג מספר ארבע ברשימת עוצמה לישראל, אחריו איתמר בן גביר, לפניו עוד שניים מתלמידיו של הרב כהנא הד"ר מיכאל (בן) ארי וברוך מרזל, חבורת הבנדיטים כבר מזמן אינה מוקצה. על החבורה מנצח, הפרופ' אריה אלדד שבשנים האחרונות חימם את יחסיו עם הימין הקיצוני באירופה.

קינג דופק על דלת בית פלסטיני. איש מבוגר פותח לו את הדלת. הוא לא מדבר עברית, גם קינג לא מדבר ערבית משהו. הוא מושיט לו את החלטת בית המשפט. הפלסטיני שאינו דובר עברית מעיין כביכול בדפים ומסביר לו שייקרא אותם. את קינג לא ממש מעניין מה אומר האדון, הוא מבקש ממנו להמתין רגע, שולף טלפון סלולרי, מצלם אותו מחזיק את פרוטוקול בית המשפט ומסביר "שלא יגיד שלא קיבל. היום לא צריך להחתים אותם, פשוט מצלמים". הפלסטיני קצת בהלם, אומר שלום ותודה וסוגר את הדלת.
בעבור קינג מדובר בתזמון טוב. החלטת בית המשפט משבוע שעבר מאפשרת לו להכניס עוד משפחה יהודית לפני הבחירות.  "בטח שהתזמון טוב בשבילנו" הוא אומר. "אנחנו בעוצמה לישראל אומרים שאין זכויות בלי חובות, ואנחנו נשמח להראות שגם בלי עזרת המדינה אנחנו עושים פה סדר". למשטרה הוא לא ייקרא לפינוי, בפעם אחרת כבר התגאה שעמו הערבים לא מתעסקים. "הבאתי שלושה חבר'ה, הראיתי להם את צו הפינוי, נכנסנו ופשוט זרקנו את כל הדברים שלהם מהבית".

סיור עם אריה קינג בנכסים שהיו בבעלות יהודית לפני 48 ובקרוב הוא עומד ליישב, שנה שעברה



בית הצלב האדום, קיבל אישורי בנייה
אומרים שהיופי, או היעדרו, בעיניי המתבונן. כך גם הטוב. המציאות  בשייח ג'ראח, כפי שהיא נראית דרך עיניו של קינג מכוערת ורעה. אפוקליפטית, מאובקת כאילו עברה דרך פילטר מלוכלך. השמיים עכורים ומאיימים להיסדק, בשמש קשה להסתכל וכשהמציאות כל כך קשה, גם העננים והתכלת נעלמים.
ראש הממשלה שזה עתה הסתכסך עם כל העולם לאחר שאישר בנייה בירושלים וקידום תכניות ב-E1, הוא בעיניו רופס. ובכל הקשור לשייח ג'ראח הוא טוען, לשכת ראש הממשלה שמה לו מקלות בגלגלים. אישורי בנייה שניתנים לשכניו, אינם ניתנים לו. המסרים שקיבל מהוועדה המחוזית לגרסתו הם חד משמעיים, האישורים אינם ניתנים בהוראה מלמעלה. בית הצלב האדום הנמצא בשכנות לחלקה בה מחזיק קינג קיבל אישורי בנייה לחמש קומות. "אני חיכיתי שיקבלו אישורים, חשבתי שאחרי שייבנו לא יועלו למנוע ממני את אותם אישורים, אבל תראה, ראש הממשלה פוחד לבנות מאה מטר מתחנת הרכבת הקלה בירושלים, חמש מאות מטרים ממלון אוליב טרי, וחמש מאות מטרים נוספים מקריית הממשלה". היופי בעיני המתבונן? את התמונה הזו גם אפשר להפוך ולהבין שפשוט מדובר בשלולית. במצב כזה ראש הממשלה יהיה שקול ואחראי, יידאג להימנע מפרובוקציות מול העולם. במציאות כזו אפילו השמש תיראה פתאום כשמש חורפית מלטפת, ואפילו ניתן יהיה לראות מעט גוון כחול בין העננים. אלא שגם תמונה זו לא באמת משקפת את המציאות. למציאות פרספקטיבות רבות, ביניהן גם ההיסטורית והאנושית, הומנית. בארבעים וחמש שנות הכיבוש איבדנו אותן ואיתן גם את הבושה.
אפשר להפוך את התמונה. שטחו של קינג, לשכת רה"מ מונעת בנייה
 ב-1967, חודשים ספורים אחרי כיבוש מזרח ירושלים יצא מנהל מקרקעי ישראל למבצע סודי. תחת השם "מבצע פ' - איחוד העיר" ערכו אנשי המנהל סקרים מקיפים ומיפוי של החלקות והקרקעות במזרח ירושלים, במטרה לאתר את כל נכסי הנפקדים ולהפקיע אותם.


במנגנון משומן פעל מנהל מקרקעי ישראל למפות
את כל החלקות ונכסי הנפקדים במטרה להפקיע את הקרקעות










מבצע פ'


במכתב שלפנינו (ניתן לפתוח את המסמך) מתבקש אריה גיני, מנהל סניף ירושלים של מנהל מקרקעי ישראל לערוך סקר, ולאתר בעדיפות ראשונה את הדירות שבעליהן או דייריהן נפקדים. אחרי 1948 עבר הרכוש היהודי במזרח העיר לידי האפוטרופוס הירדני לנכסי אוייב. ולכן בין שאר המשימות התבקשו הסוקרים לאתר נכסים שהיו בבעלות יהודית לפני 1948. רובם של הנכסים הוסבו למבני ציבור או לשימוש ציבורי. ב-1967 הועברו לידי האפוטרופוס הכללי הישראלי. חלק מבעלי הקרקעות שביקשו לקבלן חזרה קיבלו פיצויים, ונמצאים תחת ניהולו וחלקם, כמו רכוש "הוועד הספרדי" ו"כנסת ישראל" בשייח ג'ראח הוחזרו לבעליהם שמכרו אותם לידי עמותות מתנחלים שביקשו לייהד את השכונה. אבל מצד שני עם איחוד העיר יכלו גם הפלסטינים לחזור לנכסיהם שהופקעו במערב העיר.






למעלה, רישומי מנהל מקרקעי ישראל 1967

החוקרים פרופ' איל בנבנשתי ופרופ' איל זמיר התייחסו לסוגייה במאמרם "הקניין הפרטי בהסדר השלום הישראלי פלסטיני, 1998":
תיקיית מבצע פ'  1967, סודי
"בשנת 1967 היו במזרח ירושלים למעלה מעשרת אלפים תושבים שנולדו בצד המערבי של העיר ועזבו אותו בשנת 1948." לפי הדין הישראלי, אותם אנשים הפכו לתושבי ישראל בשנת 1967 וכתוצאה מכך הוצעה להם אזרחות ישראלית. מחד גיסא, הכרה חד-צדדית בזכות של אותם אנשים לקבל חזרה את הרכוש שהם נטשו בישראל בשנת 1948 עלולה הייתה ליצור תקדים להכרה ב״זכות שיבה״ כללית לפלסטינים (או לפחות ״זכות להשבת רכוש״) - מאידך גיסא, התעלמות מתביעות הקניין של תושבי מזרח ירושלים הייתה נראית כבלתי-מתיישבת עם שחרור המקרקעין של ישראלים במזרח ירושלים, שכן מנקודת-המבט של המשפט הישראלי הפנימי, איחוד ירושלים הסיר את החומה שהפרידה בין שני חלקי העיר מאז שנת 1948. יתר על כן, התעלמות מתביעות של תושבי מזרח ירושלים ביחס לרכוש שהם הותירו בישראל הייתה פוגעת במאמץ הישראלי להפוך את איחוד העיר לסופי ובלתי-הפיך. לאור שיקולים סותרים אלה, בחרה ישראל בדרך-ביניים, והציעה פיצוי כספי כתחליף לזכויות שהיו לנפקדים הפלסטיניים בקרקעות בישראל.  הדבר נעשה בחוק נכסי נפקדים (פיצויים), תשל״ג- 1973." מכיוון שכך, ומכיוון שרוב המקרקעין של ישראלים במזרח ירושלים נרכשו לצורכי ציבור (בין בידי השלטונות הירדניים ובין בידי השלטונות הישראלים אחרי שנת  1967) הרי שבפועל אף אחת משתי האוכלוסיות לא זכתה, בעיקרו של דבר, לקבל חזרה  את הנכסים שאותם עזבה בשנת 1948".

מאז עבודת המחקר של מנהל מקרקעי ישראל, שהצריכה מנגנון רחב, חלפו כמה שנים. גם מעבודת מחקרם של הפרופסורים מעלה, חלפו כמעט 15 שנה. זמן שיבטל את קביעתם כי אף אחת מהאוכלוסיות לא זכתה לקבל חזרה את הנכסים. מן הסתם לא הייתה זו האוכלוסייה הפלסטינית. בעוד שאת מבצע פ' ניהלו בשקט ובסודיות, בשנים האחרונות עמותות המתנחלים מבקשות לנשל את הפלסטינים ממזרח העיר, דווקא ברעש גדול. כך הפכה שייח ג'ראח, או בשמה החדש ישן, שמעון הצדיק למוקד מתיחות. בישראל לא רק הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל, אלא גם בית המשפט. התושבים הפלסטינים יושבו בשכונה בידי ממשלת ירדן. האפוטרופוס הירדני לנכסי אוייב החזיק בנכסים והשכיר אותם לפלסטינים בחוזה של 33 שנה, שניתן לחדש. על פי החוק הישראלי כאמור, הנכסים שהיו בבעלות יהודית צריכים לחזור אליה. קינג רכש את הזכויות מהוועדים היהודיים אך בתחילה לא הצליח לפנות את הדיירים בשל החוזה מימי הירדנים.   לאחר שהתושבים הפלסטינים לא שילמו שכירות, פנה לבית המשפט שהורה לפנות אותם מהמקום. מצד שני בבקעה, טלביה, תלפיות בה היה למשפחת סמאשנה בית לפני 48, נכנסו יהודים בחסות המדינה. על הפגיעה הבוטה בסימטריה בין הרכוש היהודי וזה הפלסטיני התייחסו פרופ' רייטר וליאור להרס במסמך/הערכת מצב שכתבו ב-2010 על השכונה וההיבטים המדיניים של פעילות המתנחלים בה. בין השאר ציטטו את מני מזוז שהתייחס ב-1999, עת היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לאפשרות של הממשלה למנוע מהלכים דומים שאירעו באותה שנה בראס אל עמוד, וטען כי באפשרותה של הממשלה להפקיע קרקעות שנרכשו על ידי יהודים בהסתמך על ההשלכות המדיניות והבטחוניות ובהתחשב בכך שמדובר בניסיון להכתיב סדר יום מדיני במסווה של פעילות בינוי לגיטימית של בעל נכס (עמ' 58 במסמך).
כשהתייחס קינג לצעדיו של נתניהו נגד פעילותו בשכונה, שבמובנים מסויימים עולה בקנה אחד עם ההמלצות המסמך, אמר: "נצטרך להילחם בנתניהו בדיוק כפי שאנחנו נלחמים בערבים.  לא בטוח שלמלחמת אחים בין ימין קיצוני לימין קיצוני מאד התכוון ליבוביץ', אבל מלחמה כזו מעידה על מצבנו, יותר מכל.

10 תגובות:

  1. אורי ליכלכת. "בנדיטים" אה?
    חבל.

    השבמחק
  2. שלום אנונימי
    מעבר לטון (שניתן לזהות אפילו דרך הטקסט, ובהחלט יש בו משהו בריוני ומאיים), אני
    ממליץ לך לצפות בסרטון ההפגנה של ד"ר (בן) ארי בתל אביב (המופיע בתחילת הפוסט). אם זה לא בנדיטים אשמח אם תוכל להסביר לי מה זה.

    השבמחק
    תשובות
    1. את הערבים שבית המשפט קבע שעליהם לפנות, לא תיארת בצורה אחרת מעבר לכך שהם קיבלו צווי פינוי...לא התייחסת לכך שהם פלשו.
      את אריה השוות בצורה מעורפלת אבל ברורה לצופה ל"שוטה הכפר"...תתבייש לך. הערבי הזה רואים בכתבה לך, נמצד לאריה ומנסה לדחוף אותו, אז בגלל שאריה מגן על עצמו והודף את השוטה, בגלל זה את המשווה את אריה לשוטה הכפר...תתבייש.

      מחק
    2. אמרתי שכמוהו הוא פועל לפי חוקים משלו. אני ממש לא חושב שאריה קינג הוא שוטה, ובטח לא שוטה הכפר. את התפקיד הזה תפסו שלושת החברים החדשים שלו, שהופתעתי עד מאד לגלות שהוא ואריה אלדד חברו אליהם. להבדיל מהם שצועקים הרבה (כמו השוטה) ועושים פחות, אריה הוא איש של עשייה אמיתית. עשייה שאיתה אני לא מסכים בשום אופן, אבל כמו שהוא אמר בכתבה, בעוצמה לישראל ממש לא מתביישים בגישה הזו ושמחים להראות שהם ישליטו סדר גם ללא המדינה.

      מחק
  3. לא ייאמן, איך עיתונאי בערוץ חדשות ממלכתי מעז להביע בפומבי את דעותיו הפולטיטיות.
    לא ברור מדוע אריה מתראיין אצלו, חייבים להודיע לאריה קינג (שהתראיין אצלו פעמיים!) שיפסיק לתת לו סיפורים, מישהו שיודע איך להגיע לאריה שימסור לו בהקדם.

    השבמחק
  4. פוסט מצוין. רוב העיתונאים לא מתקרבים לנושאים האלה כי הבירוקרטיה מסובכת מידי. ואז הציבור לא יודע מה קורה באמת.

    ואנונימי - אין וויכוח על העובדות. יש וויכוח על השיפוט שלהן. לפחות אורי כנה איתך, ולא מסתיר את דעתו האישית. בבלוג שלו זה ממש לגיטימי.
    לא היית מצפה מקלמן ליבסקינד לפחות מזה.

    השבמחק
  5. שלום לאורי היקר,

    בנדיט:
    1. (בשפה ארכאית) שודד, גנב, לסטים, חמסן.
    2. (בסלנג) כינוי לילד שובָב.
    3. אולי קיימים פירושים נוספים שאינני מכיר.

    אינני עיתונאי ואינני פוליטיקאי, אך ברור לי שהניסיון להציג את מר קינג ושותפיו ככאלו אינו מוצלח. וכי אדם שמגיע עם צו בית משפט, פועל בתוך החוק (בניגוד לאותו פולש שהוגש לו הצו), מסייע לאדם שנפגע מעצם הפלישה לנכסיו, הינו בנדיט? חלק מחבורת בנדיטים? וכי במה פשע? הפוסט שלך אינו ברור לי, לא ברור לי הקשר לשני הסרטונים שהוצגו לפני הכתבה על הנכסים בירושלים? (אולי ניסיון להפחידני?)ובנוסף גם לא ברור לי מה לדעתך הפתרון למצב?, התמונה הוצגה על ידך באופן המבקר את פעילותו של האיש ומציגה אותו/אותם כגורם לבעיה, האם זו דעתך? האם באמת אותם אנשים(שהנך מכנה ימין קיצוני) הם הבעיה שבגללה המלחמות עם הפלסטינים? האם רק התכוונת להצביע על חוסר שיוויון בתוך מדינתנו? המידע הכתוב שהצגת מעניין אך לצערי לא הבנתי את השורה התחתונה של מלחמת האחים? אני מתרשם שההפך קורה והאחדות (לימין) קרובה מתמיד. אודה לתשובתך

    השבמחק
  6. אהלן חן.
    קודם כל הלוואי וכולם היו נותנים ביקורת כמוך (ללא טיפה של ציניות), במיוחד כשברור לי ששנינו לא מסכימים כמעט על כלום, דווקא בביקורת המבנית אני מסכים עמך.
    דבר שני, חשוב הרבה פחות, לפי מילון אבן שושן: "בנדיט (ז) [איטלקית: bandito] לסטים, בריון. בסרטון השני בהחלט מדובר בחבורה של בריונים. מעבר לכך, די ברור לי שזו גם כוונתו של פרופ' ליבוביץ', ולא לסטים - שודדים, גנבים וחמסנים. אני אגב בהחלט חושב שאריה יכול להיכנס בקטגוריה השנייה, אבל לא במובן של קללה.
    אריה קינג, להבדיל משלושת הליצנים מסוכן הרבה יותר, דווקא בגלל שהוא איש רציני ויסודי. מנסיוני (הלא מאד רב איתו) הוא איננו פרובוקטור, אבל מבחינת העשייה שלו, גם אם מבחינה חוקית הפלסטינים הם הלסטים שחומסים את הרכוש היהודי, מדובר בפרקטיקה של נישול ובחוק מאד לא מוסרי.

    כפי שאמרתי למעלה, מבחינה מבנית אתה צודק, הסרטונים לא מאד קשורים, אבל בזרם התודעה שלי יש קשר. הפתרון הייצרי (אולי ניטשיאני) שליבוביץ' מציג הוא לעמוד אל מול הדבר הזה ולפוצץ אותו. לא סתם הזכרתי את ניטשה - השימוש במושג עוצמה בשם "עוצמה לישראל" הוא בדיוק המניפולציה שעשתה המפלגה הנאצית בניטשה - וסביר להניח שבעבור אריה אלדד המושג אומר לא מעט (אביו תירגם את כתבי ניטשה).

    אני יודע קצת היסטוריה ומבין שאת הסכסוך לא התחיל אריה קינג, אבל ההיסטוריה גם מלמדת אותנו שמדינות דו לאומיות לרוב לא שורדות, ואגדיל ואומר שגם אם כן, אני לא מעוניין לחיות במדינה דו לאומית. ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים מטרתה אחת, למנוע את חלוקתה של העיר, ולא ניתן יהיה להגיע לסוף הסכסוך במצב כזה. כך שהוא לא אחראי למצב, אבל הוא דואג לקבע אותו. בצורה יעילה למדי. התייחסתי לכך קצת בפוסט הזה http://www.urierlich.com/2012/04/blog-post_26.html#.UM9uVORSiAg

    הפתרון לדעתי אפשרי, אם בכלל, רק במו"מ. הנסיגה החד צדדית בלבנון שביצע ברק הייתה האסון שהוביל להתנתקות שהייתה אסון נוסף. לימדנו את הפלסטינים שרק בכוח אנחנו מבינים, עמוד ענן היה שלב נוסף בדרך. אם חפצי שלום אנחנו חייבים לחזור ולהידבר עם הפלסטינים. נכון, אולמרט הציע להם לא מעט והם דחו אותו, ובכל זאת, זו הדרך היחידה להבנתי. נכון לעכשיו, ובכך אני חוזר לעניין מלחמת האחים, כשלביבוביץ' התבטא כפי שהתבטא עדיין היינו בשלב הבושה, מאז השמאל התנוון, נרדם, וכשהתעורר גילה שמיכאל (בן) ארי הוא המיינסטרים. עזוב את העניין עם הפלסטינים ותראה איזו מדינה גזענית נעשינו http://www.urierlich.com/2012_05_01_archive.html#.UM9wyeRSiAg
    מקווה שלא ייגעתי אותך, לפחות במקלדת ובהקשבה שלך מצאתי מעט פורקן :)

    השבמחק
  7. שלום אורי,
    תודה על תשובתך המפורטת, כתבתי לך ארוכות מחשבותי והתייחסויותי אך לצערי הכל נמחק כשלחצתי פרסם, אני כנראה מעט חובבן לענין הפוסטים, אנסה שוב בהזדמנות אחרת.
    בינתיים תבדוק אם השמאל רק התעורר כפי שכתבת, או שמא התפקח כפי שאני חושב.

    השבמחק
  8. התפקח ועבר לימין...

    השבמחק

מצעד הדגלים 2023 - חגיגה ירושלמית

קריאות ה'מוות לערבים', 'שיישרף לכם הכפר', 'נקם אחת משתי עיניי מפלסטין יימח שימם' ו'מוחמד מת', הפכו את מצעד ה...