יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

סטטיסטיקה להמונים

גידול דרמטי במגזר החרדי והערבי 
"זה כאילו שתפתח את הרדיו ותשמע את הקריין מדווח שטבעת בשלולית של שני סנטימטרים, זה אפשרי?" ספק שואל ספק עונה, ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת וממשיך: "הרי בשנה החולפת נרשם גידול של ארבעה אחוזים באחוז הזכאים לבגרות בעיר במגזר הכללי. אז איך ירידה של ארבעה אחוזים?!". הוא שואל בכעס. ומיד גם מספק תשובה, "כי שיקללו את הנתונים עם המגזר הערבי והמגזר החרדי. אבל ההשוואה לא נכונה. תשווה עגבניות עם עגבניות ומלפפונים עם מלפפונים. הרי הורה שיישמע שבת"א אחוז הזכאות עומד על שישים ובירושלים על ארבעים ברור שיעדיף את ת"א". אמר וסתם. (בסוגריים נתקן ונאמר שאחוז הזכאים המשוקלל בת"א עומד על שבעים, ובמגזר הכללי בירושלים עומד אחוז הזכאים על שישים ושמונה אחוזים, אבל לא נתקטנן, כי לפי נתוני עיריית ירושלים מדובר בעלייה של של שמונה אחוזים מלפני שנתיים, ואין ספק שמדובר בעלייה דרמטית).

אבל התהייה שעליה לא קיבלתי תשובה היא בכמה התרחבו המגזרים החרדי והערבי בשנה האחרונה שהצליחו לא רק להעלים את ההצלחה, אלא אף להוריד אותה בצורה דרמטית.
בסוף השבוע שעבר הזדעזענו כולנו מהלינץ' בככר ציון, במהלך השבוע כבר שמענו שמדובר בפליטים של מערכת החינוך החרדית. מעבר לשאלה היכן סופרים אותם בסטטיסטיקה חיבור שני המקרים הוא הכרחי כדי להבין איפה אנחנו חיים. אם ירושלים היא הפרומו של מה שצפוי במדינה, כפי שחושבים לא מעט מומחים, מדובר בעתיד מפחיד לא פחות מההווה המבייש שלנו. גזענות ובורות הן שתי אחיות המזינות זו את זו. וללא אלוהים, אפילו לדיבר לא תרצח, אין משמעות אוניברסלית למי שאינו מצוייד במטען ערכי בסיסי. השבאבניקים כבר מזמן אינם תופעה שולית בחברה החרדית, והם לצערנו הגשר בין החרדיות לחילוניות. יתרה מכך, חבריהם החרדים הלאומנים אינם רואים בעייתיות בלאומנות ובגזענות שלהם, אלא רק בפריצות בה הם חיים. הגידול הדרמטי של מגזר זה לא מבשר טובות.
גידול המגזר הערבי גם הוא אינו מבשר טובות, לא למי שדוגל באיחוד העיר, הרי מדובר באוכלוסייה חלשה שהוא חייב (למרות שאינו עושה זאת) לספק לה שירותים. וגם לא למי שדוגל בחלוקתה, הרי מדובר באלפי תושבים שאיננו רואים את עתידנו עימם, ובינתיים אנו אחראים לפגיעה בזכויותיהם. 


רק לפני חודש הנושא שעליו עמד הכל היה - ישרתו או לא ישרתו. השוויון בנטל. מטבעם של ספינים כשהצרה מתרחקת גם הם נעלמים. בתור אנטישמי מוצהר, אני חייב להודות שהדיון באמת היה מופרך. אבל גם ביבי יודע שאין כמו מעט שנאה להשכיח סוגיות של חברה. פעם ערבים, ופעם חרדים. אבל הספין עבר והמעמד הבינוני נשאר. אם רוצים להוריד ממנו את הנטל, ממשלמי המסים וממשרתי המילואים יש לדאוג שהחרדים יקבלו את הפטור ויילכו לעבוד, ישלמו מסים ויורידו מאיתנו לפחות את הנטל הכלכלי של מימון "העולם התורני".
אבל לא פחות חשוב מכך, יציאתם של החרדים לעבודה תכריח אותם לקבל השכלה מערבית, ועמה גם עולם ערכים מורכב מעט יותר מזה שהם נושאים היום - "ערבי הוא בן זונה יהודי הוא נשמה".

ולסיכום - לתיבול - תגובה שקיבלתי שבוע שעבר:
שמאלנים כדוגמתך(הבלוגר)רק מעודדים את המצב הנפיץ ומעצימים את המתיחות.במקום לנסות להניא את הערבים מלהגיע למרכז העיר ובכך לתרום לירידת מפלס השנאה אתם מעודדים אותם להגיע .תאמר לי שזאת בעיית חינוך אצל היהודים שעליה יש להשפיע קודם?התשובה היא פשוטה-יש פה יריבות ותחרות על מרחב המחיה והיהודיות ולא יעזור שום חינוך אצל הנערים היהודים כל זמן שירגישו זרים במקום הבילוי היחיד שלהם -מרכז העיר.בני הנוער הללו מרגישים שאם הם עכשיו לא "מטפלים" בזרים הללו מצבם בעתיד הקרוב רק ילך ויחמיר.לאמצדיק אלימות אבל מבין אותם
אכן, לפני ההערכים בכל זאת צריך השכלה בסיסית - "יש פה יריבות ותחרות על מרחב המחיה...".

אין תגובות:

פרסום תגובה