יום שלישי, 26 ביוני 2012

כיצד הפכה המחאה החברתית לעסק?

הפגנת הפנתרים השחורים, מאי 1971
לפני כמעט שנה, ממש לפני פרוץ המחאה בערב לציון ארבעים שנה לפנתרים השחורים, סיפר צ'רלי ביטון כיצד ראש העירייה קולק צעק לו מהחלון לרדת מהדשא. מבחינת ביטון אמר לו קולק, הדשא רק לאשכנזים. מבחינת קולק (אני יכול רק לנחש), מדובר היה בשימוש בחוק עזר עירוני האומר ש"אסור לדרוך על הדשא ללא אישור ראש העירייה", כדי לפזר את הפגנה. אחרי ארבעים ואחת שנה ההיסטוריה העירונית מייצרת ורסיה חדשה לסיפור.

אם מישהו עוד תהה, בעיריית ירושלים לא רוצים מחאה. נקודה.

בשנה שעברה החלה המחאה בככר ציון אך לא צברה תאוצה, ואחרי לילה אחד התפזרו האוהלים, לקח כמה ימים עד שהאוהלים הוצבו מחדש, הפעם בככר צה"ל בניהול אגודת הסטודנטים. אחרי כמה ימים כשהיה ברור שהמאהל רציני נזכר ראש העירייה, ניר ברקת, שהוא לא בטוח שהוא רוצה שהוא יישאר.


השנה ראש העירייה לא מתלבט, ולא לוקח את הזמן בכדי לחשוב על פתרונות יצירתיים. הוא אמנם בדרכו לחו"ל גם בקיץ הזה, אבל כבר אתמול עלה לאתר עיריית ירושלים נוהל חדש, נוהל מחאות.
לפי הנוהל כל מחאה תידרש להגיש בקשה לאישור אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) שיעביר את הבקשה לגורם הרלוונטי בעירייה, אגף התברואה, פיקוח עירוני או האגף לקידום עסקים, תלוי בסוג המחאה.
נו, תברואה? ניחא. פיקוח עירוני? ברור. אבל למה קידום עסקים אתם שואלים? כי כל דוכן, סככה או במה יידרש לרישיון עסק. במידה והמחאה תאושר תתייחס העירייה להפגנה כהופעה הדורשת רישיון ומעבר לכך יידרשו המפגינים גם לשלם ערבות בנקאית שתוחזר במידה והשטח יוחזר לשביעות רצונו של אגף שפ"ע.

מה עם אוהלים? הרי שם הכל התחיל. אוהלים ניתן יהיה להציב רק בככר אגרנט (סנוך לביהמ"ש העליון) ובגן הוורדים, רק עשרה אוהלים.

חוקי אתם שואלים? ברמת העיקרון יכולה העירייה להישען על חוקי עזר שונים הדורשים מהתושב רישיון עסק לצורך קונסטרוקציה כזו או אחרת, אבל באותה מידה יכולה העירייה לבקש מהאזרח דברים שונים ומשונים מתוקף אותם חוקים:
צפו בכתבה -




עידו נווה, שועל קרבות יד ראשונה עם קילומטראז' גבוה כבר אמר שלא ייתייחס לנוהל החדש, וכפי שהדברים נראים גם המפגינים שחסמו אתמול את הרכבת הקלה בקריאות: "העם דורש דמוקרטיה" לא ממש מתכוונים להתייחס לסעיף האומר כי "לא תותר מחאה בכל צורותיה במקום המהווה בעייה בטיחותית או בטחונית וגורם להפקעה בלתי סבירה לציבור, כגון תוואי הרכבת הקלה".

לקריאה נוספת על סמכויות רשויות מקומיות  - אתר האגודה לזכויות האזרח

הצעד הזה עקבי במדיניותו של ראש העירייה, אחרי שהגביל את מאהל חב"ש (חברה שוויונית - האתיופים), והיה מעט יותר סולידרי עם מאהל הכיפות הסרוגות שמחה על פינוי גבעת האולפנה, החליט ראש העירייה למנוע מחאות בירושלים. אבל מעבר להיות הצעד מגביל, הוא משקף את השינוי בכל שדרת ההנהגה של המדינה. אם לפני שנה ביקשו כולם לחבק את המחאה, בקיץ הזה, כשבקואליציה יושבים 94 חברי כנסת, כולם מרגישים על הסוס, והמחאה כבר לא כל כך מרתיעה.
בסוף השבוע האחרון ביקש הממסד בעזרת התקשורת לצייר את המפגינים כאלו שתשעים וארבעת הח"כים שבקואליציה לא מייצגים אותם - כמה שמאלנים אנרכיסטים. התפקיד שלנו להזכיר כי דווקא תשעים וארבעת הח"כים לא מייצגים את העם.




לצפייה בעוד כתבות וידיאו בקרו בערוץ היוטיוב שלי http://www.youtube.com/user/erlichuri?feature=mhee

אין תגובות:

פרסום תגובה